הכרעת דין בתיק תת"ע 1208-05-12

1.         הנאשם הובא לדין במקור בגין שתי עבירות: אור אדום (דו"ח 61-1-10241876) ואי ציות לאות שוטר (דו"ח 61-2-00794958).

2.         המאשימה כדרכה ,משעיינה בתרשומות השוטרים הגישה אישום הכולל גם עבירות אלה : נהיגה פוחזת, הכשלת שוטר, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.

3.         העובדות שיוחסו לנאשם היו:

            נהיגת רכב פרטי בדרך חברון ירושלים ביום 2.4.12 שעה 08:45 ,תוך שהנאשם משוחח בפלאפון. שעה שהשוטרים הורו לנאשם לעצור, הנאשם " שהבחין בשוטרים" נהג בפזיזות, כאשר עקף שיירת כלי רכב שהמתינה באור אדום. הנאשם המשיך ומשסיים העקיפה פנה ימינה, תוך חציית קו לבן רצוף לכיוון רח' המלאך הלבן. הניידת ששוטריה הפעילו אור כחול מהבהב דלקה בעקבות רכב הנאשם, אך הנאשם הגביר מהירות עד שעצר (במוסך) בסילוואן.

4.         התשובה לאישום

            הנאשם כלל לא נחקר בגין העבירות שיוחסו לו. הנאשם כפר בכל העובדות למעט מסלול הנסיעה.

            מטעם המאשימה העידו שני עדים:

            ע.ת. 1 מפקח סרגה דניאל (שישב ליד נהג הרכב המשטרתי הסמוי) העיד על בסיס מזכר (ת/1) שרשם ביום 26.4.12 (כ- 3 שבועות לאחר האירוע).ה.ת 1  הסביר כי שחזר במזכר הנסיבות ואולם לא זכר מדוע. במקור הסביר " נרשם משהו" (פרוט' עמ' 4 ש' 4 וש' 28-27). במזכרו פירט ע.ת. 1 האירוע תוך שציין מס' רכב הנאשם ושם הנאשם שנסע מכיוון בריכת הסולטן לכיוון מעלה השלום כאשר אחז " בפלאפון נייד כהה ביד ימין ומצמידו לאוזן ימין". הנאשם בהמשך פנה פניית פרסה ו "החל בנסיעה איטית" כאשר כיוונו מעלה השלום. בשלב זה ע.ת. 2 (מפקח יניב פיאמנטה) סימן לנאשם לעצור בצד הדרך ואולם הנאשם אף שהביט לכיוון ע.ת. 1 ו- 2 והנהן " המשיך בנסיעה מהירה לכיוון מעלה השלום"  השוטרים אף הם פנו פרסה ומשהנאשם חש בכך " הגביר מהירות נסיעתו, עקף טור רכבים שעמד באור אדום תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף ופונה ימינה לכיוון ציר המוסיקה סילוואן באור אדום". כל מהלך האירוע צפר לנאשם ע.ת. 2 והופעלו אורות כחולים. הנאשם נמלט לסילוואן במהירות מופרזת ומסוכנת והגיע למוסך מקומי שם פגשו בנאשם ע.ת. 1 ו- 2. הנאשם לפי ע.ת. 1 טען בפניהם כי לא הבחין בשוטרים וכי הגיע למוסך בשל תקלה מיכנית.

ע.ת. 1 נחקר באריכות ועומד על גירסתו כמפורט לעיל כאשר הסביר "כמו שהבנתי באותו רגע הוא זיהה אותנו כאנשי משטרה..." (פרוט' עמ' 4 ש' 14).

משנדרש ע.ת. 1 לשאלה כיצד הגיעו למזכרו (ת/1) פרטי הרכב והנאשם השיב כי מי שביקש שישחזר הדו"ח מסר לו פרטים אלה.

משנדרש ע.ת. 1 לאופן בו הורה לנאשם לעצור השיב " צפירות, אורות כחולים... אני ויניב היינו עם אפודות זוהרות .... אנו נוסעים צמוד אליו כל הדרך. אין מצב לפספס שנוסע אחריך רכב וכשמדובר במשטרה" (פרוט' עמ' 8 ש' 28-26 וש' 30 ועמ' 9 ש' 11).

משנדרש ע.ת. 1 למרחק שעבר רכב הנאשם מהנקודה ששוחח בפלאפון עד שנעצר השיב כי זה הרבה יותר מ- 100 מטר (פרוט' עמ' 10 ש' 19-15).

בתשובה לשאלה היכן נרשמו הדוחות השיב ע.ת. 1 כי הנאשם נלקח לתחנת המשטרה.

ע.ת. 2 מפקח יניב פיאמנטה העיד על בסיס הדו"ח שרשם (ת/2). בדו"ח ציין כי הנאשם נהג בדרך חברון מצפון לדרום וכאשר הבחין בנאשם היו הוא וע.ת. 1 במצב סטטי. משהבחינו בנאשם משתמש בפלאפון (צמוד לאוזן ימין) סימן לנאשם לעצור ו"התפרסס" אחרי הנאשם. ואז מוסיף " הנ"ל הבחין בי והנהן בראשו אך המשיך בנסיעה לכיוון דרך מעלה השלום". הנאשם לפי הרשום עקף טור רכבים שעמד בהמתנה לירוק, תוך שחצה קו לבן ופנה ימינה לכיוון המלאך הלבן. ע.ת. 1 ממשיך ומתאר האירוע כאשר מציין כי המשיך במרדף תוך הפעלת אורות כחולים וצפירות "אך הנהג הגביר מהירות נסיעתו והחל להימלט" ע.ת. 1 מציין גם כי שמר על קשר עין רצוף עד שהנאשם עצר במוסך בסילוואן (כאשר במהלך הנסיעה סיכן הנאשם המשתמשים בדרך). בתגובה הספונטאנית בדו"ח רשם ע.ת. 2 מפי הנאשם " יש לי בעיות ברכב".

גם ע.ת. 2 נחקר באריכות ועמד על גירסתו כמפורט לעיל (פרוט' עמ' 11 ש' 32).

במהלך חקירתו ציין ע.ת. 2 כי שמר, לאורך כל האירוע, קשר עין עם רכב הנאשם (פרוט' עמ' 13 ש' 29). בנוסף הסביר " כאשר היינו מקבילים אחד לשני. סימנתי לו ביד לעצור..." (פרוט' עמ' 13 ש' 32-31).

משהתייחס לשימוש בפלאפון אמר " הוא התפרסס וראיתי אותו שוב עם פלאפון. המרחק בינינו היה מזערי 2 מטר אפילו פחות" (פרוט' עמ' 15 ש' 15). משנשאל ע.ת. 2 איך יכול לקבוע שהנאשם שמע אותו השיב " אני משער לעצמי שהוא שמע ואפילו בטוח שהוא שמע אותי. אין לי ספק שהנהג שנמצא פה ניסה להימלט ולא הצליח" (פרוט' עמ' 16 ש' 23-22).

הנאשםהסביר כי הסיע את בנו הקטן לבי"ס והיה בדרכו חזרה לסילוואן. שם התכוון לתקן נזילת שמן מהרכב. 3-2 דקות אחרי שהגיע למוסך הגיעו השוטרים. הנאשם הכחיש כי שוחח בפלאפון כי עבר צומת באדום ואז מספר נלקח לקישלה (למשטרה).

4.         דיון